עקרון העזרה הסוציאלית
קודקס החוקים בספרSGB XII מעגן את הוראות החוק באשר לעזרה סוציאלית למחיה בכפוף לצרכים ולתנאי הזכאות ועזרה במצבים מיוחדים. העזרה למחיה היא האקט הקלאסי של תורת המדינה הסוציאלית ומיועדת למי שבכוחות עצמו ובאמצעיו, ובמיוחד הכנסה, אינו מסוגל לכלכל עצמו.
העזרה למחייה במצבים מיוחדים חובקת, בין היתר, גם את העזרה לנכים קשים. התכלית של הסיוע לנכים קשים היא למנוע או להפחית נכות ולשלב את הנכה הקשה בחברה, על ידי כך שיאופשר לו או שיוקל עליו לקחת חלק בחיי החברה, לאפשר לו שיקום מקצועי או לצמצם את תלותו בסיעוד.
העזרה לנכים הנ"ל תינתן כל עוד במקרה הספציפי, מנקודת מבט של סוג וחומרת הנכות, קיים הסיכוי שהעזרה לנכה תמלא תפקידה.
הכלים לסיוע, אותם מעמיד לרשות הנכה או לנכה הקשה המחוקק הגרמני, מגוונים מאוד וכוללים אשפוזים בבתי חולים, אמצעי עזר וציוד רפואי ואורטופדי, עזרה בבית הספר, סיוע בלימוד מקצוע, שיקום מקצועי, דיור מתאים וכדומה.
"נכה" הוא מי, שלפחות במשך 6 חודשים, בריאותו או תיפקודו הפיזי או הנפשי סוטה ממצב נורמאלי, כך שהשתלבותו בחברה נפגעת. דרגתו תסווג "קשה", אם היא מעל 50%.
בעוד שמול המבטח הרפואי עיקרון החיוניות הוא המכריע ואין חשיבות לגובה ההכנסה, תנאי חשוב לקבלת עזרה סוציאלית הוא, מדרך הטבע, גובה הכנסתו של המבקש.
סעיף 82 SGB XII מגדיר מהי "הכנסה" לצורך קביעת זכאות המבקש לעזרה סוציאלית. בדרך כלל עסקינן בהכנסה ברוטו ממנה יש לקזז מיסים והוצאות חיוניות להכנסה כגון נסיעות, ביגוד וכדומה.
גבול ההכנסה הקובע לקבלת עזרה סוציאלית, נקבע עפ"י נוסחה. המרכיב הראשון בנוסחה הוא פעמים סכום בסיסי של 359 אירו (סעיף 20 (SGB II. לסכום הבסיסי יש להוסיף עלויות דיור ועוד 70% מהסכום הבסיסי עבור כל בן משפחה נזקק. לדוגמא: משפחה המורכבת מהבעל, האשה שאינה עובדת וילדם הקטין. 2 X 359 + 500 אירו (הערכה עלות דיור) + 2 X 70% מ-359 לאישה ולילד = 1720 אירו לחודש.
עקרונית, הפניה לעזרה סוציאלית היא Ultima Ratio. נקודת המוצא היא שהסיוע הניתן על ידי המדינה הוא שיורי כלפי מי שיכול לעזור לעצמו או שמקבל עזרה מאחרים, ובמיוחד קרובי משפחה ומבטחים אחרים. יחד עם זאת קובע SGB XII, כי משרד הסעד ישא באופן מיידי בעלויות, אם עד 4 שבועות לאחר קרות האירוע לא התקבלה תשובה באשר להתחייבות גוף אחר למימון ההוצאות החיוניות. במילים אחרות: לא קיבל משרד הסעד הודעה מגוף אחר על נשיאה בעלויות התובע, יממן הוא את הוצאותיו החיוניות של התובע.