המרכיב הדומיננטי בפירוק הזוגיות, הגורם למחלוקות בין הצדדים, הוא פירוק השיתוף ברכוש שצברו בני הזוג. להלן היבטים מרכזיים בפירוק השיתוף של בני זוג לפי החוק הגרמני.
עיקרון מרכזי במשטר הרכושי של בני הזוג הוא עיקרון איזון המשאבים, אשר ייקרא להלן "איזון הרווח המתווסף". איזון הרווח המתווסף מוגדר בסעיף 1363 (2) לקודקס האזרחי הגרמני:
הרווח המתווסף מוגדר כך בחוק הגרמני:
"הרווח המתווסף הוא הסכום בו רכוש הסיום של אחד מבני הזוג גבוה מרכוש ההתחלה"איחוד הרווחים המתווספים מתחיל עם הנישואין, אלא אם בני הזוג קבעו אחרת ביניהם בהסכם נוטריוני. עקרונית, הוא מסתיים בגירושין, בביטול הנישואין או בהסכם ממון, הכל כפי שיובהר בהמשך.
איזון הרווח המתווסף בין בני זוג בחיים מתבצע ע"י הקנית עילה אובליגטורית לאחד מבני הזוג כנגד השני.
התגבשות העילה לאיזון מותנית ב-3 תנאים: נישואין כדין, סיום מצב איחוד הרווח המתווסף ורווח המתווסף לנתבע.
הרווח המתווסף הינו ערך חישובי בלבד. אם "רכוש הסיום" של כ"א מבני הזוג עולה על "רכוש ההתחלה",- ההפרש הינו הערך המתווסף. לתובע זכות לקבל 50% מהערך המתווסף. החישוב מתבצע כך, שכל הנכסים בבעלות כל צד, אשר אינם חלק מאיחוד הרווח המתווסף ולא נצברו בחיי הנישואין, יתווספו לרכוש ההתחלה שלו או שלה בעת עריכת החישוב.
"רכוש ההתחלה" הינו הרכוש שצבר כל צד טרם הנישואין, לרבות ירושה, מתנה וכספי פיצויים שמקבל בן/בת הזוג מצד שלישי, ואין בנישואין להקנות את אותו רכוש או את חלקו לבן/בת הזוג האחר. כל זאת בניכוי התחייבויות האישיות של כל צד נכון ליום הנישואין.
סעיף 1374 לקודקס האזרחי הגרמני קובע כך:
1. רכוש ההתחלה הוא הרכוש השייך לאחד מבני הזוג לאחר ניכוי התחייבויות ביום הכניסה למצב איחוד הרווח המתווסף; ההתחייבויות ניתנות לניכוי עד כדי גובה הרכוש.
2. רכוש שאחד מבני הזוג רכש אחרי הכניסה למצב איחוד הרווחים המתווספים דרך צוואה או ע"י ירושה עתידית, דרך קבלת מתנה או נדוניה, יתווסף לאחר ניכוי ההתחייבויות לרכוש ההתחלה, ככל שלא ניתן להחשיב זאת מהנסיבות כהכנסה.
"רכוש סיום" הינו רכוש של כ"א מבני הזוג ביום סיום מצב איחוד הרווחים המתווספים ובניכוי חובותיו.
סעיף 1375 לקודקס האזרחי הגרמני קובע כך:
1. רכוש סיום הוא רכוש השייך לאחד מבני הזוג ביום סיום מצב איחוד הרווח המתווסף בניכוי ההתחייבויות. אם ניתן לתבוע מכוח סעיף 1390 מצד שלישי, אזי ינוכו ההתחייבויות, גם ככל שהן גבוהות יותר מהרכוש.
2. לרכוש הסיום של אחד מבני הזוג יתווסף אותו הסכום שהופחת כך ע"י בן הזוג אחרי הכניסה למצב איזון המשאבים:
1. ביצע הענקות ללא תמורה שלא תואמות חובה מוסרית או לא תואמות חובת הגינות.
2. בזבז רכוש או ביצע פעולות במגמה לקפח את בן הזוג האחר
3. הסכום שהופחת מהרכוש לא יתווסף לרכוש הסיום, אם לפני סיום מצב איזון המשאבים חלפו לפחות 10 שנים או אם בן הזוג האחר הסכים עם ההענקה ללא תמורה או לבזבוז."
נכסים שאינם בבעלות אחד מבני הזוג לא ייכנסו לחישוב הרווח המתווסף ומאליו גם ערכם ו/או עליית ערכם לא יכללו ברכוש ההתחלה ולא ברכוש הסיום.
