ההתעניינות באזרחות גרמנית גדלה מאוד בשנים האחרונות. ככל שגדל מספר הישראלים שמתעניינים בנושא, גדל גם מספר הגורמים שנכנסו לשוק. צצו עורכי דין ישראלים שהוסיפו את הנושא לרשימת שירותיהם, יועצים או מאכרים שאינם מוסמכים משפטית ומתווכים שמציגים עצמם כמי שמכירים את המערכת. כולם משתמשים באותן מילים גדולות כמו מומחיות, ניסיון והצלחות.
חלק מהפונים קיבלו הצעות שונות, חלק מתלבטים ויש כאלו שמרוב מידע באינטרנט די מבולבלים. רבים מספרים כי קיבלו חוות דעת סותרות: יש מי שנאמר להם שאין להם כל סיכוי ויש מי שקיבלו הבטחות נחרצות. כולם מבקשים דבר אחד פשוט: לוודא שהם פועלים נכון, בזהירות ובלי להסתכן בטעות יקרה. לשם כך חשוב להבין כיצד מתקבלות החלטות בתחום זה ומהם היתרונות של טיפול נכון מלכתחילה.
פרופ' שניר גזית, שפנה לתחום לאחר שגילה כי משפחתו עשויה להיות זכאית לאזרחות גרמנית, תיאר את תהליך הבדיקה שעשה כך:
"חיפשתי עורך דין שיש לו רקע משפטי מגרמניה, מוניטין בתחום ושכר טרחה הוגן"
גם עו"ד טניה ברנר שיתפה מנקודת מבטה כמשפטנית:
"כעורכת דין במקצועי, הבנתי כמה אבסורדי שעו"ד שלא יודע לקרוא גרמנית ואין לו שום רקע משפטי מגרמניה ייצג אותי ואת ילדיי בעניין קבלת אזרחות גרמנית מול הרשויות בגרמניה."
שני הציטוטים הללו מהרשת אינם עוסקים בפרסום, אלא בשאלה פשוטה: מי באמת מצויד בכלים להתמודד עם הליך שמתנהל במערכת משפטית זרה.
אזרחות גרמנית היא הליך משפטי ולא שירות טכני
ההליך לקבלת אזרחות גרמנית מתנהל כולו בגרמניה, בשפה הגרמנית וההחלטות מתקבלות לפי החוק הגרמני בלבד. אין להליך שום קשר לחוק הישראלי או לעריכת דין בישראל. כל טיעון או מסמך נבחנים לפי הסטנדרטים המשפטיים של גרמניה – לא של ישראל. ההתכתבות עם הרשויות נעשית בגרמנית משפטית מדויקת, והבנת מסמכים היסטוריים מחייבת היכרות עם המינוחים וההקשר המשפטי של התקופה.
לא מדובר בתהליך טכני של מילוי טפסים. כל בקשה נשענת על סעיף חוק מסוים, על פרשנות פסיקתית ועל מדיניות רשויות משתנה. לעיתים ההכרעה תלויה לא רק בעובדות ההיסטוריות, אלא באופן שבו הן מוצגות ובמסלול המשפטי שנבחר. בחירה שגויה של סעיף או ניסוח לא מדויק עלולים להביא לעיכוב ממושך ואף לדחייה, גם כאשר קיימת זכאות מהותית.
עורך דין שלא למד את חוקי האזרחות הגרמנית בגרמניה ולא שולט בשפה ברמה משפטית, אינו מצויד להתמודד עם דרישות הרשויות בגרמניה. הוא לא יכול לקרוא מסמכים, לאתר פסקי דין מתאימים בגרמניה או להעלות או לנסח טיעונים או לנהל שיח מקצועי מול הגורמים המחליטים בגרמניה. אין מדובר על רמת אינטליגנציה של עוה"ד מישראל, אלא על כך שאין לו כלים להתמודד מול המערכת הקשוחה בגרמניה. גם לעו"ד בישראל שלא דובר או קורא עברית, אין כלים להתמודד עם המערכות בישראל.
מה מבדיל מומחה אמיתי מכל השאר?
כשמגיעים לשלב של בחירת ייצוג, יש כמה קריטריונים שמסייעים להבחין בין ידע אמיתי לבין שיווק.
- רקע אקדמי מגרמניה – השאלה החשובה ביותר שצריך לשאול היא, האם עורך הדין למד את חוקי האזרחות הגרמנית בפקולטה למשפטים בגרמניה. מי שלמד את החוק במקורו מכיר לא רק את הסעיפים, אלא גם את הפרשנות השיפוטית, את ההיסטוריה החקיקתית ואת הדקויות שאינן רשומות בשום מדריך.
- שליטה מלאה בשפה הגרמנית ברמה משפטית – הבנת מסמכים היסטוריים, ולא רק התוכן אלא גם את המשמעות לתיק, ניסוח כתבי טענות ושיח שוטף מול הרשויות דורשים שליטה מעמיקה במינוחים משפטיים גרמניים ובניואנסים לשוניים שיכולים לשנות את משמעות הטיעון כולו. כדאי לוודא שגם שאר הצוות במשרד פועל בגרמנית ולא רק עורך הדין.
- ייצוג ישיר מול הרשויות ללא מתווכים – חלק מהגורמים בתחום עובדים דרך השגרירות כממסר בלבד. ייצוג מקצועי אמיתי פירושו עבודה ישירה מול משרד הפנים הגרמני, הגוף שמקבל בפועל את ההחלטות. קשר ישיר עם הגורם המחליט מאפשר טיפול מהיר במכשולים ומוביל לתוצאות טובות יותר.
מי זכאי לדרכון גרמני
החוק הגרמני מציע מספר מסלולים שונים, לכל אחד דרישות ותנאים ייחודיים וכל מסלול הוא סעיף חוק אחר. כל מסלול נבחן על ידי מחלקות שונות בגרמניה, שלעיתים נמצאות בערים שונות. בחירה שגויה של המסלול על ידי עוה"ד המייצג בוודאי מביאה לסחבת של שנים בתיק ואולי אף עלולה לגרור דחייה גם כאשר קיימת זכאות אמיתית.
כדי לדעת אם קיים סיכוי כלשהו לקבל דרכון גרמני, יש לשאול את השאלה הבאה:
האם אחד מההורים שלי או אחד מההורים שלהם היה ניצול שואה ממזרח אירופה, כמו מצ'כוסלובקיה, מפולין, מרומניה? האם מישהו מהם התגורר או נולד בגרמניה?
אם התשובה חיובית, קיים אולי סיכוי.
מה קורה כשהבקשה נדחית ומה אפשר לעשות?
הרשויות הגרמניות אינן מאשרות בקשות באופן אוטומטי. במקרים רבים הן שולחות דרישות הבהרה, מבקשות מסמכים נוספים ולעיתים שוקלות דחייה גם לאחר הגשת תיק מסודר. כאן בדיוק ניכר ההבדל בין ייצוג מקצועי לבין כל השאר.
עורך דין שמכיר את התחום יכול להגיש השגה משפטית מנומקת בגרמנית, להתייחס לסעיפי חוק ספציפיים ולפסיקות קודמות ולשכנע את הרשויות לחזור בהן. מי שאינו שולט בחוק הגרמני ובשפה ברמה משפטית אינו יכול לבצע את הפעולה הזו. דחייה שהגיעה בעקבות ייצוג לקוי מצריכה לא רק הגשת השגה, אלא לעיתים גם הסבר מדוע נטענו בתחילה הטיעונים הלא נכונים, מה שמסבך את התיק עוד יותר ומאריך את הטיפול בו.
עוה"ד קרן גל כתבה על כך ברשת, לאחר שגרמניה התכוונה לדחות את הבקשה שלה:
"תארו לכם, מה היה גורל הבקשה של כולנו לאזרחות גרמנית, אם היינו פונים לעו"ד אחר שלא יודע לכתוב מילה בגרמנית או לעו"ד שמכיר אולי את החוקים בישראל, אבל מעולם לא למד בפקולטה למשפטים בגרמניה את חוקי האזרחות של גרמניה?!"
מילים אחרונות לסיכום
אזרחות גרמנית אינה מוצר מדף ואינה תהליך טכני. זהו הליך משפטי המתנהל בתוך מערכת משפטית זרה, עם כללים, שפה והיגיון פנימי משלה.
מי ששוקל להגיש בקשה כדאי שישאל את עצמו שאלה עניינית אחת:
האם הגורם שמייצג אותי הוא עם רקע משפטי מגרמניה? האם יש לו את הידע והיכולת להתמודד מול אנשי המקצוע הקפדניים בגרמניה? או שהוא רק מתווך, ממלא טפסים ושולח?
הבדל זה אינו שאלה תדמיתית. לעיתים הוא ההבדל בין שנים של עיכוב לבין הליך מסודר, מדויק ושקט יותר.
מי שרוצה לבדוק את זכאותו מוזמן לפנות אלינו לבדיקה ראשונית.
ד"ר יובל חן, עו"ד